על האפקטיביות של צו מרתיע - Game on(Game On – On the Effectiveness of Astreinte Proceedings)

<p dir ="rtl">תקציר בעברית: מאמר זה עוסק בצו מרתיע. הצו המרתיע הוא תרופה חדשה בהצעת חוק דיני ממונות; קנס יומי שאותו יכול בית המשפט להטיל על המפר שלא מקיים את צו האכיפה. המאמר בוחן את האפקטיביות של הצו המרתיע ביצירת הרתעה מפני הפרת צווי אכיפה. מסקנות הניתוח הן שהרווח שמפיק המפר מהפרת צו האכיפה ניתן לחישוב אריתמטי אך ספק אם בית המשפט יוכל לחשב את הרווח הזה בכדי לקבוע את גובה הקנס. כשביצוע החוזה לא יעיל, המפר מרוויח מסיכול צו האכיפה את דחיית תשלום הפיצוי שהיה הנפגע מסכים לקבל בכדי לתת את הסכמתו להפסקת החוזה. בחוזים שיעיל לדחות את ביצועם לתקופה מאוחרת, המפר מרוויח משיהוי צו האכיפה לכל התקופה שלה הוא זקוק בכדי להנמיך את עלויות הביצוע שלו ו/או לשפר את מצבו הפיננסי. בשני המקרים, הרווח הגלובלי שמפיקים מפרים מהפרת הצו מורכב ממידע פרטי המצוי ברשותם על ההוצאות אותן הם דוחים ועל ערך הזמן שהם מפיקים מדחיית התשלום או הביצוע ומידע זה לא ניתן להוכחה בבית המשפט. בנוסף, בכדי לחשב את הקנס היומי שימחק את הרווח היומי מהפרת הצו, בית המשפט צריך לדעת את אורך התקופה שבה מתכוון המפר לסכל את הצו. בחוזים לא יעילים, אורך תקופת הדחייה שלה זקוק המפר היא עד שהנפגע יתייאש מצו האכיפה ויחליף את דרישתו בתביעת פיצוים ומידע זה לא קיים בשעה שבית המשפט צריך לקבל את ההחלטה על גובה הקנס היומי. אם בית המשפט טועה והקנס שייקבע לא יהיה גבוה מספיק, המפר עדיין יוכל להרוויח מהפרת הצו. בניגוד למחשבה המקובלת לפיה פקודת בזיון בית המשפט נכשלה ליצור הרתעה מספקת מפני הפרות צווים כיוון שהנפגע לא היה זכאי לכספי הקנס, סביר שהסיבה לכישלון היא שבתי המשפט לא ידעו לחשב את הרווח שמפיק המפר מהפרת הצו, מה שגרם לנפגעים מהפרת צווים לא לבקש להפעילה. </p><p dir ="rtl"> בחלקו האחרון של המאמר אציע מנגנון חלופי לצו המרתיע שלא סובל מהחסרונות של המנגנונים הקודמים. בהתאם להצעה זו, בית המשפט יצווה על המפר להפקיד ערובה לקיום הצו. סכום זה יישא הפרשי הצמדה וריבית עד להפקדתו בפועל בקופת בית המשפט. בית המשפט יצווה על השבת הסכום בערכו הנומינלי למפר (ללא הפרשי הצמדה וריבית) לאחר שהמפר ימציא הוכחות לכך שביצע את הצו או כשהצדדים יודיעו לבית המשפט שהגיעו ביניהם להסדר ולאחר שיחזיק בסכום הערובה תקופה נוספת העולה כדי מספר הימים מיום מתן פסק הדין ועד להפקדת הערובה. אם הנפגע יודיע לבית המשפט כי המפר לא מקיים את הצו וחלפו 60 יום ממתן הצו, בית המשפט יחלט את הערובה. פירות ההפקדה או חילוט הערובה הם לטובת אוצר המדינה. אראה כי מנגנון זה מוחק לחלוטין את הרווח שמצפה המפר להרוויח מסיכול/עיכוב צו האכיפה מבלי שבית המשפט יצטרך לוודא נתונים שאין ביכולתו לוודא.</p><p dir="ltr">