בין סדר הדין בבתי המשפט הכלליים לסדר הדין בבתי משפט למשפחה – סוגיית גילוי המסמכים

מאמר זה מנתח את המתח שבין תקנות סדר דין האזרחי הכלליות לבין תקנות המשפחה בכלל ואת המתח ביניהן בהליכי הגילוי המוקדם בפרט. המאמר מתמודד, פוזיטיבית ונורמטיבית, עם שאלת החלתם של הליכי הגילוי המוקדם הכלליים בבית המשפט לענייני משפחה. ההסדר השולל מבתי המשפט למשפחה את האפשרות למתן צו לגילוי מסמכים ועיון בהם עלול להוביל לפגיעה אנושה בבני משפחה, הנותנים אמון בבני משפחתם המנהלים את כספי המשפחה. עם פרוץ הסכסוך הם מוצאים את עצמם חסרי גישה למסמכים ואינם מכירים את היקף נכסי המשפחה. הסדר זה אינו מתיישב עם התכלית הראויה בבית המשפט למשפחה, על עודף הגילוי והשקיפות הראוי בו ועל השאיפה לסיים תיקים במהירות וביעילות. חלקו הראשון של המאמר עוסק בביקורת תאורטית על הצדקתן של הוראות החקיקה, המאפשרות לבתי המשפט למשפחה לסטות מסדרי דין. חלקו השני מציג את הבעייתיות בהוראות אלו בסוגיית גילוי המסמכים ואת פרשנותן והסתייגותן של ערכאות הערעור. החלק השלישי מתאר את המרד של בתי המשפט למשפחה בפרשנות זו. החלק הרביעי מבקר מרד זה ובוחן את השלכותיו הנורמטיביות הרוחביות. החלק החמישי בוחן לעומק את המצב המשפטי בכמה שיטות משפט ברחבי העולם ושואב מהן הצעות שיש בהן כדי לייעל את הליכי הגילוי המוקדם בבית המשפט למשפחה. הצעות אלו עשויות לתרום גם להרמוניה חקיקתית עם הסדרים אחרים בשיטת המשפט הישראלית