הסכמי הגנת השקעות בינלאומיות והשפעתם על המרחב הרגולטורי בישראל International Investment Agreements and their Impact on State Regulatory Space : The Case of Israel

תקציר בעברית: מערך הסכמי הגנת ההשקעות הבינלאומיות מהווה ערוץ חשוב של השפעת הגלובליזציה המשפטית על מדיניות ציבורית בישראל ובעולם. המדובר באלפי אמנות, רובן בילטרליות, המעניקות למשקיעים זרים (בדרך כלל חברות רב-לאומיות) הגנות משפטיות המגובות על ידי מערכות יישוב סכסוכים בינלאומיות מחייבות. הלגיטימציה הדמוקרטית של הסכמים אלו, ושל מנגנון יישוב הסכסוכים הקבוע בהם בפרט, מוטלת בספק. שכן מחד יש בהם כדי לצמצם את המרחב הרגולטורי של מדינות תוך האצלת סמכויות שיפוטיות לטריבונל בוררות עצמאי שלעיתים לוקה בחוסר שקיפות ובאחריותיות מוגבלת; ומאידך, תרומתם לעידוד השקעות זרות מוטלת בספק. לישראל קרוב ל-40 הסכמי הגנת השקעות, אשר יש בהם כדי להשפיע את המרחב הרוגולטורי שלה. השפעתם של הסכמים אלו על המרחב הרגולטורי בישראל באה לידי ביטוי באופן בולט בעקבות איומיה של נובל אנרג'י, חברת אנרגיה בין-לאומית, לפתוח בהליכי בוררות נגד ישראל, על רקע גיבוש מתווה הגז, כאשר השקעתה המקורית לא נשענה על הגנה בינלאומית משפטית. במסגרת מאמר זה נציג מדד שנועד לבחון את המרחב הרגולטורי שנגזר מהסכמי הגנת השקעות, ונטען שהמרחב הרגולטורי שנגזר מרוב הסכמיה של ישראל מצומצם למדי. עוד נטען כי בשנים האחרונות מסתמנת מגמה עולמית להגדלת המרחב הרגולטורי שנגזר מהסכמי הגנת השקעות – וניכר כי מגמה דומה מצטיירת אף מבחינת הסכמיה של ישראל שנכרתו בעת האחרונה. אולם, כפי שיומחש בין היתר אמצעות ניתוח של שני סכסוכים משפטיים שנוגעים לישראל, הסכמי הגנת ההשקעות של ישראל, ובעיקר אלו שנכרתו עד לפני כעשרים שנה, עדיין עשויים לפגוע במרחב הרגולטורי שלה ולגרור הליכי בוררות יקרים וארוכים שייתכן שיוגשו בעתיד נגדה. על רקע זה, נטען כי אם המדינה אכן מעוניינת להגדיל את המרחב הרגולטורי שנגזר מהסכמיה להגנת השקעות, הרי שיש לבחון את האפשרות להתאים גם את הסכמיה הישנים למגמה החדשה המאפשרת לה מרחב רגולטורי גדול יותר